מודל תרבותי סמיוטי

מודל תרבותי סמיוטי

עוסקים במסר עצמו, בתוכן. פיסק: יצירה וחליפין של משמעויות, חקר התקשורת הוא חקר טקסט ותרבות, דגש על חופש הפרשנות של הנמען למסר. החשיפה למסר אינה מבטיחה פענוח אחיד, הפרשנות סובייקטיבית בהתאם למטען התרבותי, לזמן, למקום, לערכים, לרקע, לנסיבות, לגיל, למין שייך לאסכולת ההשפעות המוגבלות וטוען כי התקשורת אינה כל יכולה. קיומו של "רעש תרבותי" הקובע כי קיים גורם אנושי המשדר ומפענח את המסר סובייקטיבית.הם יחפשו איך קהל רוסי לעומת ישראלי יקבל את המסר. יחפשו כיצד אותו מסר יתקבל בתרבויות שונות.

מודל מעגלי

מודל מעגלי

אחד משני סוגי המודלים התהליכים. מודל המציג את תהליך העברת המסר מהמוען לנמען באופן שבו לנמען יש יכולת להגיב ולהשפיע על המוען ואף להפוך למוען אך הדגש הוא על המוען שמהווה מקור למסר. מודל דו כיווני אשר למוען יש יותר השפעה.

זהו מודל המשלב בתוכו את שאנון ולאסוול, למרות שזהו מודל מעגלי ניתן לראות שההתחלה היא מהמוען אך החידוש כאן הוא שהנמען בהמשך הופך להיות המוען. אלמנט הרעש במודל זה הופך להיות הרבה יותר דומיננטי משום שאפשר להכיל אותו על כל מרכיבי התקשורת:

רעש במוען : שדרן מדבר לא ברור, מסית את תשומת הלב של הקורא.

רעש במשדר : בעיה בתחנה.

רעש במקלט : טלוויזיה של הנמען מקולקלת.

רעש בנמען : עייפות , חוסר ריכוז.

הביקורת-

מודל קוי לינארי

מודלים בתקשורת המונים

קווי לינארי- במודלים לינאריים תהליך התקשורת הוא חד כיווני ממוען המסר לנמען. המוען הוא יוזם התהליך והנמען הוא פסיבי וללא יכולת להשפיע על התהליך.מי אומר מה באיזה ערוץ למי ובאיזו מידה של השפעה. ללא משוב, השפעה חזקה ישיר, מהיר, אפקטיבי וללא הפרעות . הנמען פסיבי, ספוג, אחיד,, מבודד חברתית ומנוכר.במודל זה אנחנו מדברים על תהליך תקשורתי שהוא למעשה תהליך קווי וחד כיווני. מודל לאסוול שם דגש על המוען שהוא היוזם והשולט בתהליך התקשורת. מטרת המוען היא להשיג השפעה מתוכננת ומיידית על הנמען, כאשר זה נתפס כפאסיבי בעת קליטת המסר ובפעילותו המיידית. לפיכך, מודל זה אינו מאפשר משוב למוען מצידו של הנמען. נקודת המוצא של מודל לאסוול היא שכל הנמענים חשופים לכל מסריו של המוען, והנמענים מושפעים מכך בצורה אחידה/ ישירה וחזקה מאוד. בנוסף, מודל זה תופס את תקשורת ההמונים ככלי יעיל שנמצא בידי המוען וככזה שבאמצעותו המוען יכול להשפיע על הנמענים.ביקורת: המוען הוא כל-יכול, הוא יוזם הפעולה תוך התעלמות מהנמען, מהנסיבות, מההקשרים החברתיים מאישיותו ומהאינטליגנציה שלו. דוגמא: שיעור באוניברסיטה, נאום בכיכר, פרסומות ותעמולה.

סימבול

סימבול-

הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות וכו'. הסמל מקבל משמעות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו‏[1].סמל יכול להיות חפץ גשמי שצורתו או מקורו מקושרים, מטבעם או מכוח המסורת, לדבר אותו הוא מייצג. לדוגמה, כיום מגן דוד הוא סמלה המייצג של היהדות, והצלב הוא סמלה של הנצרות. סמל יכול גם להיות תמונה מקובלת, או פרט של תמונה, או אף תבנית או צבע: לדוגמה, עלה הזית הוא סמל מקובל לשלום, ההילה היא סמל מקובל לקדושה בנצרות, והצבע האדום משמש לעתים קרובות כסמל לתנועות סוציאליסטיות. סימן מכוון שאינו אייקוני, כלומר שאין בו דמיון לדבר שאותו הוא מייצג. לא דומה למסומן שלו.  לדוגמא: תמרור אין כניסה.  הסימנים הסימבוליים משתרשים, כלומר, עוברים תהליך של קידוד, משתגרים בשימוש והופכים לסימן מוסכם.

דוגמאות:

-   מדים של שוטר: זה סימבול

  שבירה של כוס ע"י חתן: סימבול

  דגל: סימבול

 הבהוב צהוב ברמזור: סימבול

אינדקס

אינדקס-

סימנים בלתי מכוונים (אינדקסים): אלו הם סימנים שלא נועדו למטרות תקשורת. כלומר, הם לא נועדו להעביר מסר, אבל יחד עם זאת הם גורמים לפרשנות.  לדוגמא: עקבות בחול, עננים בשמיים. הפרשנות- ירד גשם

.

סימן טבעי, שרירותי, שלא נוצר מלכתחילה למטרות תקשורת, בלתי מכוון,  שמתרחש באקראי ואנו הדוברים, על סמך הניסיון שלנו, מעניקים לו משמעות. לדוגמא: קרקור של תרנגול זה אינדקס לכך שיש תרנגול בסביבה או שהגיע הבוקר.  שרידי אפר בשדה זה אינדקס על אירוע שהיה

.

קשר טבעי בין המסמן למסומן. הסימן הוא חלק מהתופעה אותה מסמן. יש קשר סיבתי בין סימן למסומן. המסמן והמסומן נכנסים אחד בתוך השני. דוג'- עקבות בחול, עשן.

דוגמאות-

אייקון

אייקון-

מהמילה אייקון שמשמעותו דימוי. קלים לפענוח. הם דומים לדבר אותו הם מייצגים. יש קשר של דומות. (למשל- תצלום של אדם, לדוגמה בתעודת הזהות, הוא סימן אייקוני של האדם עצמו, או ציור קרירטורה של אדם שהוא אייקוני לאותו אדם). איקון יכול לפנות לאדם אותו הוא מייצג, או בהכללה. למשל- דמות גבר ואישה כסימן לשירותים, אוניברסאלי, בכל העולם. גם תמרורים הם בד"כ אייקון.קשר של דמיון צורני בין הסימן למסומן. הוא מוגדר בקשר של תכונה משותפת בין האובייקט לבין הייצוג שלה. אייקון הוא תמיד חד פעמי. דוג'- היחס של אדם לבין התמונה שלו הוא יחס אייקוני.סמל חזותי פשוט, שנועד להעביר מסר קצר וברור ללא שימוש במלל.

סמלים מוסכמים רבים, כגון סימון לשירותים ציבוריים או תמרורים, הם צלמיות. תרבויות שונות יכולות להשתמש בצלמיות שונות לסימון אותם המסרים, משום שבכל תרבות אותו החפץ או המושג נתפס או מכיל דימויים שונים.בממשק משתמש גרפי למחשבים נעשה שימוש נרחב בצלמיות, לשתי מטרות:

• ייצוג של תוכנה מסוימת או אתר אינטרנט מסוים, פעמים רבות כסימן המסחרי.בתוכנה נתונה, ייצוג של פעולה מסוימת שאותה מבצעת תוכנה זו, כגון פתיחת קובץ, שמירת קובץ, הדפסה, עזרה, יציאה ועוד. לחיצה על הצלמית מפעילה את הפעולה המתאימה.בטלפונים סלולריים, נעשה במסך הטלפון שימוש נרחב בצלמיות, לציון פעולות שונות של הטלפון.
• אייקון ויזואלי = כשהציור דומה למושג.
• אייקון קולי = כשהצליל דומה למושג (מילה אונומטופאית)

זהות

זהות

זהות הוא מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר את תפיסת האדם את עצמו, ואת תפיסת החברה הסובבת אותו.הזהות מורכבת מאוסף של תפיסות ואמונות בנוגע ל"עצמי".זהות אישית היא תפיסה סובייקטיבית של המשכיות והתאמה בין המרכיבים השונים של אישיותו של האדם, חוויותיו וזיכרונותיו.הזהות מתחילה להתפתח כבר בימי הילדות כחלק מההתפתחות הרגשית. הזהות האישית אינה מפסיקה להתגבש כל עוד האדם חי, אך מקובל להניח שהשלבים הקריטיים של עיצוב הזהות הם בימי הנעורים.היא מכלול של מרכיבים שבאמצעותם האדם מגדיר את עצמו. מרכיבים אלה נחלקים לשני סוגים: מרכיבים של זהות השייכים לפרט מלידתו, כמו: מין, עדה וצבע עור.

זהות בתקשורת -עולם האינטרנט מציב בפני השותפים לתקשורת בין-אישית המתנהלת בתוכו אתגר זהותי חדש, שבובר מן הסתם לא הכיר; עולם האינטרנט מאפשר לאדם, טכנית, להציג את עצמו במגוון רחב של דרכים ואמצעים, לבחור מה מדמותו הוא חושף לשותפיו לפעילות, מה הוא מנכיח בתקשורת האינטרנטית ומה הוא מסתיר.זו זהות חברתית דרכה משתמשי האינטרנט מגדירים עצמם בקהילות מקוונות ובאתרים.בתקשורת בין אישית חיוני לדעת את הזהות של האדם איתו מתקשרים על מנת להבין ולהעריך את האינטראקציה. אף על פי כן, בעולם הווירטואלי, הזהות הינה מעורפלת ונעדרים רמזים רבים על האישיות[1]. ישנם גולשים המעדיפים להשתמש בשמם האמיתי בעוד שאחרים מעדיפים להיות אנונימיים ולהזדהות בכינויים. במספר פלטפורמות כמו פורומים באינטרנט ומשחקים רבי משתתפים, המשתמשים יכולים לייצג עצמם וויזואלית באמצעות בחירת אווטאר (דמות וירטואלית ויזואלית) וכן אדם אחד יכול ליצור מספר זהויות וירטואליות.גולש ברשת יכול להיות חלק מקהילה, צ'אט, אתרי הכרויות, אתרי שיתוף קבצים, משחקים ועוד'. למעשה, הפגישות בעולם הווירטואלי במסגרות אלו, מתנהלות באנונימיות מלאה, בעולמם הפרטי האמיתי של המשתתפים. אין שום משמעות לגיל או למיגדר לתוכו האדם נולד, המשמעות היא של האדם באמצעותו אתה מיוצג באינטרנט. באינטרנט אין גבולות, עולם זה הוא בעל זהויות בדויות רבות. שמות זמניים ומתחלפים, גוף קיברנטי, ללא ת.ז. ניתן להגיד כי באינטרנט אנו מסתתרים מאחורי מסכה, מעין הגנה מפני המציאות.

תקשורת א-סינכרונית

תקשורת א- סינכרונית

היא כזו שבה המתקשרים אינם בהכרח קשובים זה לזה במהלך התקשורת ביניהם, ומסר עשוי להיקלט זמן רב לאחר ששוגר, ולזכות בתגובה זמן רב לאחר שנקלט. דוגמה לתקשורת כזו היא קשר מכתבים או קשר בדואר אלקטרוני.ניתן כיום לקיים תקשורת דיבור או וידאו בצורה אסינכרונית, ע"י הקלטה של קטע דיבור או וידאו, משלוח לצד השני והמתנה לתשובה. מסתבר, שהדבר אינו נפוץ, ואנשים מעדיפים יותר ויותר תקשורת אסינכרונית כתובה, או תקשורת הודעות.ניתן לחבר את ההודעה בזמננו החופשי, לשלוח אותה מיד או מאוחר יותר, ולהמשיך בעיסוקינו בלי להמתין לתשובה מיידית. יתרון נוסף הוא האפשרות לשמור את ההודעות, נכנסות ויוצאות. אם התשובה נחוצה בדחיפות, יעדיפו רוב האנשים ליזום שיחת טלפון.סקרים, שנערכו בארה"ב בשנים האחרונות מראים, שרוב המשתמשים מעדיפים לשלוח הודעה כתובה – אסינכרונית. מסתבר, שהעדפה זו תקפה הן לשימושים עסקיים או אישיים- פרטיים. לפי דו"ח של MIT 36% מזמן העבודה מוקדש לתיבות הדואר האלקטרוני, ושעור זה ממשיך לגדול. השלכה נוספת של תקשורת אסינכרונית היא האפשרות (ולפעמים ההכרח) לעבוד בשעות הערב או בלילה, בסופי שבוע ובחופשות, ואפילו להתגאות במשלוח הודעות בשעות מוזרות, כמעין סימן לחריצות.לצד הדואר האלקטרוני והפורומים שהן צורות תקשורת א-סינכרוניות (המאפשרות לנו לקבל את ההודעות בזמן אחד ולקרוא אותן  ולהגיב עליהן בזמנים אחרים), התפתחו הצ'ט וה - ICQ, שהן צורות תקשורת סינכרוניות, המאפשרות לנו לקבל ולשלוח מיידית מסרים.

תקשורת סינכרונית

תקשורת סינכרונית

היא כזו שבה המתקשרים קשובים זה לזה במהלך התקשורת ביניהם, כך שכל מסר נקלט מיידית וזוכה לתגובה מיידית.    דוגמה לתקשורת כזו היא שיחת טלפון או שיחה באמצעות תוכנת מסרים מיידיים  

בהעברה סינכרונית העברת המידע נעשית תוך תאום בין היחידה המשדרת למקבלת. לכן המערכת הקולטת חייבת לפעול בתזמון מדויק לא רק באותו תדר של היחידה המשדרת אלה צריך להיות תאום מדויק של בתדר מבחינת זמן (שני השעונים צריכים להתחיל באותה נקודת זמן). לצורך ביצוע הסנכרון יש לשלוח יחד עם המידע את אותות השעון.

.

אובדן הילדות

אובדן הילדות-

חשיפת הילדים לתוכני טלוויזיה ,שאינם תואמים את גילם , בשעות שאינן מיועדות לצמיחתם . הטשטוש בין סדרות משפחתיות לסדרות למבוגרים גורם למעבר מידיי ובלתי נשלט של הילדים מהילדות לעולם המבוגרים בעידן של תקשורת המונים הילדות הולכת ונעלמת כתוצאה מכך קורים תהליכים נוספים כמו אבדן סמכות ההורים חוסר נימוס וחוסר בושה , הטלוויזיה גרמה לתהליך זה כתוצאה ממתן מידע מלא ושווה לכל אדם מבלי להפריד בין קהלים השונים , הילדים מאבדים מתמימותם.שלב אובדן הילדות- טלוויזיה– כתוצאה מהאופי החזותי שלה הטלוויזיה נגישה לכולם- ילד וקשיש באותה מידה, היא לא מצריכה שליטה בקוד מסוים. הילדים מתבגרים מאוד מהר, ההורים והמורים מאבדים את הסמכות שלהם. מטשטשת ההבחנה בין מבוגרים לילדים, והילדים נחשפים לתכנים של המבוגרים בשלב מוקדם ובגיל צעיר: רציחות, פשע, אלימות, פורנו וכדומה. זה יוצר התבגרות מאוד מהירה- הילד מתבגר מאוד מהר וההורים מנסים להישאר צעירים לנצח,ומטשטשת ההבחנה בין המבוגר לילד. דבר זה מקבל משמעות בתחומים רבים: לבוש, אלימות, אונס בקרב ילדים, תופעות שבולטות בשנים האחרונות ועפ"י זה נוצר בגלל הטלוויזיה שהופכת להיות סוכן חיברות משפיע יותר ויותר על הילדים- הם רוצים להיראות כמו שמראים להם בטלוויזיה ולא יעזרו ההורים- ההורים מפסידים למעשה במלחמה של סוכני החברות את מול התקשורת. עם ספר המצב שונה– כי אם ילד רוצה להיחשף לספר מסוים שבעייתי מבחינת התכנים –הוא מוגבל יותר – צריך לקנות אותו והמוכר לא ימכור לו ואז הוא צריך להסתיר אותו מפני ההורים וכדומה –דורש מאמץ שנחסך עם נגישותה של הטלוויזיה ברמת המדיום וברמת התוכן.

רב תרבותיות

רב תרבותיות -

קיום דיאלוג (דו-שיח) בין זהויות תרבותיות שונות או בין זהויות אתניות (זהות השייכת לעם מסוים), המרכיבות תרבות נתונה. מה שמאפיין את הגישה הזו היא ריבוי, עירוב, הטרוגניות (חוסר–אחידות) ויחסיות. המטרה ברב תרבותיות היא להדגיש את הריבוי כמרכיב חיוני של החברה, לאפשר היכרות טובה יותר של הפרטים עם חלקיה השונים של החברה וליצור קיום משותף.

הגישה הרב- תרבותית היא תפיסה חברתית היוצאת מנקודת מוצא שוויונית ביחסה לשוני התרבותי הקיים גם בחברה הישראלית וגם בחברה העולמית. על פי גישה זו: כל התרבויות שוות

nהתפיסה הרב – תרבותית נוטה "לחצות את גבולותיה" של מדינת הלאום שואפת להתבונן ולהכיר בשוני שבין התרבויות השונות החיות בתוכה ומחוצה לה. זאת נעשה בעיקר באמצעות הטלוויזיה ושידורי הלוויין החושפים אותנו לתכנים שונים אודות עמים / שבטים / תרבויות / מנהגים ואמונות שונים ומגוונים.

.

חברות רב לאומיות

רב לאומיות-

החברות הרב לאומיות מקימות  מפעלים וסניפים במדינות המתפתחות שם יש כוח אדם רב וזול-דבר המאפשר הפחתת עלויות ייצור והגדלת הרווחיות

בנוסף-הן מנצלות את משאבי הטבע במדינות אלה-מחצבים או מקורות אנרגיה.חלק מהתעשיות מזהמות את הסביבה  במדינות העניות תקנות הפיקוח אינן קפדניות

הן מתפרשות על פני מדינות שונות ומטרתן להשיג רווח מרבי. חברה רב-לאומית היא חברה גדולה שתהליך הייצור שלה מתבצע בתחומן של כמה מדינות. הקמתן של חברות רב-לאומיות  מבטאת את תופעת הגלובליזציה. מטרת החברה להגיע לרווחים מרביים תוך ניצול היתרון היחסי שיש בכל אחת מהמדינות בהן פועלת החברה. כמו כן החברה משיגה יתרונות כלכליים הנובעים מה"יתרון לגודל". ככל שהחברה גדולה יותר ההוצאות היחסיות של החברה על רכישת חומרי גלם, ייצור, שיווק וניהול יהיו קטנות יותרדוגמאות -

חברת טלפונים zte

חברת nestle

חברת google

חברת microsoft

חברת אוסם

אמפריאליזם תרבותי

אימפריאליזם תרבותי-

מצב שבו התרבות של מעצמת-העל הגלובלית הופכת לדומיננטית(בולטת) ואף מוחקת תרבויות מקומיות ככלי לשליטה צבאית ופוליטית. בעשורים האחרונים נטען שהדומיננטיות של ארצות הברית מובילה בחברות רבות, כולל בישראל, לאמריקניזציה. במסגרת תהליך זה ערכים אמריקנים זוכים לבולטות תרבותית גדולה ומשמשים כמודל לחיקוי. לדוגמה: אינדיבידואליות, מודלים כלכליים אמריקנים כמו מודל השוק החופשי, מוצרים אמריקנים (למשל, קוקה קולה) והשפה האנגלית.

לדוגמא- ,forever21 , coca cola ,children place, tnt

היברדיות

היברידיות -

אחת מהתופעות הבלתי נמנעות של הגלובליזציה .מצב שבו מרכיבים של תרבויות זרות  נטמעים בתוך תרבות נתונה , ובכך נפתחות אפשרויות למדיה זרה ולמשווקים זרים ליצור קשרים עם הקהילות המקומיות במטרה להציע להן את מוצריהם .דוגמאות -

אדידס , ניק, סמסונג , אפל, פוקס , קסטרו , פול אנד בר, פורבר 21, אפל , אל גי , מיקרוסופט, קוקה קולה ועוד המון ….

אדידס , ניק, סמסונג , אפל, פוקס , קסטרו , פול אנד בר, פורבר 21, אפל , אל גי , מיקרוסופט,

6 סוגי ערוצי טלוויזיה

סוגי ערוצי טלוויזיה-

בישראל שפע ערוצי טלוויזיה המוצעים לקהל הצופים , קיימת אבחנה הממיינת את הערוצים השונים לשישה סוגים.

ערוצים לוקליים: ערוצים שמופקים בישראל ומיועדים לקהל מקומי, התכניות בעברית או מלוות בתרגום לדוגמא- ערוץ הילדים ,ערוץ 2 וערוץ 10,ערוץ הופ ,ערוץ הכנסת.

ערוצי חלון-

ערוצים המיועדים לקהל המקומי אך התכנים ברובם מיובאים ומתורגמים.

דוגמאות -ניקולודיאון ,יס קומדי ,הוט 3 ,לוגי.

ערוצים מגזריים -

ערוצים מקומיים המיועדים למגזרים לוקליים מסוימים.

דוגמאות -ערוץ אלגזירה ,ערוץ 9 -רוסים , ערוץ 177 דובאי , ערוץ 125-ספרדית .

ערוצים מומרים -

ערוצים זרים מיובאים ומותאמים לקהל מקומי על ידי ברירה ותרגום.

דוגמאות -ניקלודיאון ,הוט פאן ,דיסני ,גים גם ,ערוץ ויוה.

ערוצים זרים -

ערוצים המופקים במדינות אחרות ומיועדים לקהל באותן מדינות, ללא התאמה לקהל מקומי (מגוון גדול של ערוצים ממדינות שונות).

דוגמאות - trt1-טורקית ,france2, cnn,fox news

ערוצים גלובליים/אזוריים:

ערוצים על-לאומיים המיועדים לקהל במדינות שונות ואינם מותאמים לקהל המקומי.

דוגמאות -ESPN,EUROSPORT, ,mtv